אימוץ כלב מעמותה: מה כדאי לדעת לפני, ואיך עוברים את השבועות הראשונים

בכל רחבי הארץ פועלות עמותות וכלביות שבהן מחכים כלבים לבית. חלקם ננטשו, חלקם נמצאו משוטטים, ואחרים הגיעו ממשפחות שלא יכלו להמשיך לגדל אותם. אימוץ כלב כזה הוא מעשה של חסד, אבל גם התחייבות לעשר שנים ויותר. כדי שהאימוץ יצליח, ושהכלב לא יחזור לעמותה אחרי כמה שבועות, חשוב לגשת אליו בעיניים פקוחות: לבחור כלב שמתאים לאורח החיים, להכין את הבית ולהבין שתקופת ההסתגלות דורשת סבלנות.

לשאול את השאלות הנכונות לפני

לפני שנכנסים לעמותה ומתאהבים בזוג עיניים, כדאי לשבת ולחשוב בכנות על כמה שאלות. כמה זמן ביום אתם מחוץ לבית? האם יש מי שיוציא את הכלב לטיולים בבוקר, בצהריים ובערב? האם הדירה שכורה, והאם בעל הבית מתיר כלבים? מה קורה כשאתם נוסעים לחופשה? האם יש בבית ילדים צעירים, חתול או אדם עם אלרגיה?

גם השיקול הכלכלי חשוב. כלב כרוך בהוצאות קבועות של מזון, חיסונים, טיפולים נגד טפילים, ציוד, ולעתים גם אילוף ופנסיון. יש לקחת בחשבון גם הוצאות רפואיות בלתי צפויות, שעלולות להיות משמעותיות, ולשקול ביטוח לבעלי חיים.

לבחור כלב שמתאים לכם

הטעות הנפוצה היא לבחור לפי מראה. כלב שנראה מקסים בתמונה עשוי להיות בעל אנרגיה גבוהה מאוד, שלא תתאים לזוג מבוגר בדירה קטנה. כדאי לספר לצוות העמותה בפירוט על אורח החיים שלכם ולשמוע את ההמלצות שלהם. המתנדבים מכירים את הכלבים היטב ויודעים לומר מי רגוע, מי אוהב ילדים ומי מסתדר עם כלבים אחרים.

כדאי גם לשקול כלב בוגר ולא רק גורים. כלבים בוגרים רבים כבר מחונכים לצרכים, האופי שלהם ידוע, והם לרוב רגועים יותר. גור דורש השקעה גדולה מאוד של זמן באילוף ובחינוך, ומתאים פחות למי שעובד שעות ארוכות מחוץ לבית.

להכין את הבית

לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את כל הציוד הדרוש ולהתאים את הבית:

• קערות למזון ולמים, ומזון שמתאים לגיל ולגודל
• רצועה, קולר או רתמה במידה הנכונה ותג עם פרטי קשר
• מיטה או מזרן בפינה שקטה בבית
• צעצועי לעיסה ומשחקים שמעסיקים את הראש
• שקיות לאיסוף צרכים
• סגירת גישה לכבלים, לחומרי ניקוי ולמזון שמסוכן לכלבים

אם יש בבית מרפסת או חצר, יש לבדוק שהן מגודרות היטב. כלבים חדשים, שעדיין לא מכירים את הסביבה, עלולים לנסות לברוח, במיוחד כשהם נבהלים מרעש.

הימים הראשונים בבית

היום הראשון בבית חדש הוא חוויה מבלבלת ומלחיצה לכלב. הוא עזב את מה שהכיר, גם אם זו הייתה כלבייה, ונמצא בין ריחות, קולות ואנשים חדשים. מומלץ לאסוף אותו ביום שבו יש לכם זמן להיות איתו, למשל בתחילת סוף שבוע, ולא לפני יום עבודה ארוך.

בימים הראשונים כדאי לשמור על סביבה רגועה. לא להזמין את כל המשפחה והחברים לפגוש את הכלב, לא להציף אותו בגירויים ולתת לו לחקור את הבית בקצב שלו. אם הוא מעדיף להסתתר מתחת לשולחן, זה בסדר. התפקיד שלכם הוא לספק ביטחון, שגרה ונוכחות שקטה.

כלל שלושת השלבים

בקרב מאמצים ועמותות מקובל לדבר על שלושה שלבים בהסתגלות: הימים הראשונים, שבהם הכלב מבולבל ולעתים מסוגר; השבועות הראשונים, שבהם הוא מתחיל ללמוד את השגרה ולהראות יותר מהאופי שלו; והחודשים הראשונים, שבהם הוא מרגיש בבית באמת. זו אינה נוסחה מדויקת, וכל כלב שונה, אבל היא מזכירה שלא כדאי לשפוט את הכלב לפי השבוע הראשון.

לפעמים, דווקא כשהכלב מתחיל להרגיש בנוח, מופיעות התנהגויות חדשות, כמו נביחות או בדיקת גבולות. זה סימן שהוא מתחיל להרגיש בבית, ושהגיע הזמן לחיזוק כללים ולאילוף עקבי.

שגרה, אילוף ובריאות

כלבים אוהבים שגרה. שעות קבועות של אוכל, טיולים ושינה עוזרות להם להירגע ולהבין מה מצופה מהם. כבר מהימים הראשונים כדאי להתחיל באילוף בסיסי בשיטות חיוביות, עם חטיפים ושבחים. אילוף אינו רק לימוד פקודות, הוא גם דרך לבנות קשר ואמון.

בשבועות הראשונים מומלץ לקבוע ביקור אצל וטרינר, גם אם הכלב הגיע מחוסן ומעוקר, כדי להכיר אותו ולבדוק את מצבו הכללי. כדאי לוודא שהשבב רשום על שמכם ושהכלב מחוסן כנדרש על פי החוק. אם מופיעים קשיים התנהגותיים משמעותיים, כמו תוקפנות או פחד קיצוני, כדאי לפנות למאלף מוסמך או לווטרינר שמתמחה בהתנהגות.

להישאר בקשר עם העמותה

עמותות רבות מעודדות את המאמצים לשמור על קשר ולפנות אליהן בכל שאלה. אל תהססו להשתמש בכך. הצוות מכיר את הכלב מלפני האימוץ ויכול לעזור להבין התנהגויות ולהציע פתרונות. חלק מהעמותות אף מציעות ליווי של מאלף או קבוצות תמיכה למאמצים.

הכלב החדש והילדים בבית

במשפחות עם ילדים, ההתרגשות מהכלב החדש גדולה, ודווקא לכן צריך להכין אותם מראש. כדאי להסביר לילדים שהכלב צריך זמן להתרגל, שאסור לחבק אותו בכוח, להפריע לו כשהוא אוכל או ישן, או לרדוף אחריו כשהוא מתרחק. הפינה של הכלב צריכה להיות מקום מוגן שבו אף אחד לא מטריד אותו.

בשבועות הראשונים, כל מפגש בין ילדים צעירים לכלב צריך להיות בפיקוח של מבוגר. אפשר לשתף את הילדים בצורה מותאמת לגילם: למלא את קערת המים, לתת חטיף כשהכלב יושב, או להצטרף לטיול. כך הם לומדים אחריות, והכלב לומד לקשר אותם לחוויות נעימות. כדאי גם ללמד את הילדים לזהות סימני אי נוחות אצל הכלב, כמו התרחקות, פיהוק חוזר או זנב מקופל.

לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא אחת ההחלטות המתגמלות ביותר שאפשר לקבל, אבל הוא דורש הכנה, בחירה נבונה וסבלנות. כלב שקיבל זמן להסתגל, שגרה יציבה והרבה אהבה, יחזיר לכם נאמנות וחברות לשנים רבות.